סימן א' לכבוד שרידי עם ה' המחזיקים בעץ החיים דת תה"ק ע"ד ש"ע ועפ"י ארטדוקסית במנהגיהם כאשר קבלו אבותינו גאוני ארץ צדיקים יס"ע בק"ק פלוני יצ"ו. ע"ד השערורי' במ"כ צר לי מאוד, כי בא לידי כך, ואומר בקצור עפ"י הלכה. א') בש"ע ח"מ סי' ל"ז מבואר ברמ"א כי פסולי עדות אין להושיב בין טובי הקהל. ב') בש"ע יו"ד סי' רמ"ה סעי' ז' מושיבי' מלמדים בכל עיר ועיר וכל עיר שאין בו מלמד תינוקות מהרימי' אות' לא הושיבו מחריבי' אות' שאין העולם מתקיים רק בהבל פי תינוקת שבר"ב וסדר הלמוד מבואר איז' למקרא ואיז' למשנה וגמ'. ג') בש"ע ח"מ סי' ס"ג סעי' ג' מבואר דשכר המלמדי' עבור בני עניים גובים לפי הממון. ד') רבינו יונה והיש"ש הביא' מרן חת"ס חיו"ד סי' י"ג כי השו"ב צריך להיות עליה' אימת הרב מרי' דאתרי' ואם לאו אין לאכול משחיטתו בלא עע"ג ובדיקת סכי' בת' מרן חת"ס יו"ד ר"ל מבואר כי בזה"ז שכר סדור קדושי' וגיטין הוא קנינו של הרב והנוטל ממנו הוה כשאר גזלה וחמס חליל' וכבר נדפס פ"א מגדול א' שהצריך לחזור החו"ק. מפני שהי' בלא דעת הרב. ה') באו"ח סי' נ"ג הביא באשל אברהם הוא הגאון הנורא מהרא"פ תשו' מהרא"מ וא"ר דבכל בחיר' וכן כל הסכמות ותקנות הוא עפ"י רוב דעות בני העיר בין עניים ובין עשירי' שוין בזה. ו') בת' מרן חת"ס יו"ד סי' ה' מברר הלכה למעשה דכל מה שנעשה בין בתקנה או אפי' איז' הטלת אסורי' על בשר ויין וכיו"ב אם הוא נגד דעת גדול העיר ת"ח אב"ד אינו כלום כ"ד המדבר למען הקם תורה הזאת וע"י תשקוט הריב ומחלוקת כי מה שהוא נגד הלכות אלו בטל ומבוטל בין הוא מקאנצעלייא או קאמיסער הכל משועבדים לדיני תה"ק ודרכיה דרכי נועם וגו' דו"ש יום ג' פ' ואתחנן תרפ"א לפ"ק ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ב' לכבוד ידידי הרב הה"ג וכו' בנש"ק כש"ת מו"ה שלמה צוקער נ"י אבדק"ק האלאס יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי ואני בעניי עוד סבוך בטרד' דאורחא מבית רפואה אין בידי להאריך ולחפש בכל מקומות רו"א שהביא כת"ה ורק בראשי פרקים, ע"ד קצה"ח סי' ע"ב ס"ק ל"ד במ"ש דשואל ספר אין כל הנאה שלו דמללה"נ ודומי' דפרה לראות במס' ב"מ דף כ"ו ומ"ש בנתיבות דאשתמיט לי' דברי ט"ז, והנה הר"ן במס' נדרים פי' כפשוטו כיון דכ"א מחויב ללמוד כמו יזדמן לו מי שילמוד ולימוד גופא הא מללה"נ אלמא דס"ל דשמחה זו ג"כ בכלל מצוה ולאו הנאה הוא דאין זה הכאה"ג. ולענין ת"ב ואבלות שאני דאינו משום הנאה דכל שמחה אסור ואדרבא לא מצינו איסור הנאה בהם וכן מצינו דעונג בלא שמחה לא גזרו עונג דאית בי' שמחה אסור מגזרה וע' בבכו"ש מס' תענית בסופו ועוד י"ל ע"ד קצה"ח במ"ש דלענין הנאה גם פחות מש"פ אסור ודאי הנאה"ג בעצמותה אסור כגון להתחמם או להריח וכיו"ב אבל בהנאה שהוא רק וויתר ממון ודאי צריך ש"פ, וע' בתוס' מגילה דף ח' במ"ד דאם נדר מחבירו מאכל אסור בכלים שעושין בהן או"נ אפי' אינו ש"פ ה"ט משום דנדר מגוף מאכל עצמו דהוי כאומר קונם תקיעת שופר כמ"ש הר"ן במס' נדרים דיכול לאסור ע"ע אפי' בדברים שא"ב הנאה אפי' בקונם צרור לים חל הקונם אבל בהנאה משום וויתר ממון ודאי צריך ש"פ א"כ יש כאן ג' ענינים כנ"ל, וע' בב"י בב"ה יו"ד סי' רכ"ג שהביא בשם הרשב"א דבמתני' מס' נדרים בנודר מאנשי עיר דאסור בביהכ"נ וספרים דל"ג ספרים משום דמללה"נ ועכ"ז הוכיחו מדבריו דהוי שואל בספר לחייב באונסין וחידוש שלא הרגישו בזה וע' בת' מהר"מ שיק יו"ד סי' שד"מ שהקשה קו' זו ולא הביא דברי ב"י בשם הרשב"א הנ"ל. וע' בב"מ שם שפי' לראות כלומר להראות בפני בני אדם שהוא עשיר דאיכא ממונא והנאה ליכא כלומר דצריך ליהנות מפרה עצמה ואין דמיון לענין מללה"נ דגם לראות איכא הנאה רק דאינו מעצמה של פרה וי"ל דהכל תלי' שמשתמש בדבר המושאל שעומד לכך והנה להלכה נראין דברי כת"ה וכשיטת דס"ל דיש בשאלת ספר תפילין וכיו"ב חיוב אונסין כשאר שואל (וע' בשו"ת אמרי יושר ח"א סי' קי"ז) אלא כעת הזאת אין בידי לעמוד על בירור הלכה ולעיין בכל מקומות באה"ט הדק היטב וכת"ה רב גוברי' לסמוך אדנפשי'. ידידו דוש"ת ה"ק מרדכי ליב ווינקלער ח"פ מאד יצ"ו. סימן ג' שוכ"ט על ראש ידידי ה"ה כבוד הרבני הגדול וכו' כש"ת מו"ה שלמה שטיינבערגער נ"י בק"ק ניר באטור יצ"ו. הנני במודע כי יק"מ בא לידי וע"ד העובדא שא' הלוה לחבירו סך כסף לקנות סחורה על מחצית שכר וכעת ירד שער הבאנקינאטע"ן מהו לענין פריעת חוב. והנה תמוה בעיני הלא בזה איכא משום רבית אם לא נתן לתוך השותפות כלום כלומר שמעון הלוה וצריך להיות דרך עיסקא כמ"ש בכ"מ ובסי' קע"ב וע' בחכ"א כלל